ארוחת הצהריים נאכלת בד"כ ברוב מקומות העבודה איפשהוא בין השעות 12:30 ל- 14:00, למשך זמן ממוצע של כ-40 דקות. למרות זאת רובנו מתחילים להתכונן אליה עוד לפני שהעברנו את כרטיס הנוכחות. ארוחת הצהריים שהיא החלק ה"כייפי" והחופשי ביום העבודה מרכזת לתוכה כל הרבה אפשרויות ודילמות כאשר כל בחירה יוצרת אפשרויות ודילמות נוספות.
הדילמה האמיתית היא מה כדאי לאכול?
האם לאכול משהו קטן וקליל או לאכול ארוחה כמו בן אדם. איזה סלט או סנדוויץ' רק בשביל לסתום את הרעב ולהמשיך בקלות את יום העבודה, מבלי להזדקק למנוחת צהריים וזה עוד לפנישדברנו על הקלוריות שנחסכנו, מצד שני גם ככה דלגתם על ארוחת הבקר כי העדפתם להתפנק עוד כמה דקות במיטה, כך שלמעשה לא אכלתם כלום מאתמול בערב והבטן שלכם כבר צועקת מ-10.
יש לכם 40 דקות הפסקה מהעבודה שאתם לא סובלים, למה שלא תפנקו את עצמכם באיזו ארוחה עסקית טובה ומלאה? אולי כי תזדקקו אח"כ לשעה לפחות להתאושש.
בואו נחשוב לרגע באפשרות היותר קלילה, אז עכשיו נשאר רק לבחור בין סלט או סנדוויץ', דווקא מתאים לכם איזה סלט כזה,ירקות טריים שנקטפו רק בבקר מהשדה ונחתכו קטן קטן בשנייה שהזמנתם את הסלט, תובלו בדייקנות במיץ לימון, שמן זית ומלח פלפל, מי אמר שאוכל בריא חייב להיות לא טעים?
רגע אבל בעצם סלט אתם אוכלים בארוחת ערב, מה תאכלו פעמיים ביום סלט? חוץ מזה אבל מה לעשות שבבר הסלטים הקרוב למקום עבודתכם, העגבניות ירוקות, המלפפונים משבוע ועבר והסלט נחתך ללפני יומיים, והמחיר? אפשר לאכול בכסף הזה ארוחה מלאה.
אתם מחליטים ללכת על סנדוויץ', לחם או לחמנייה טריים עם ממרח או שניים לבחירתכם, כמה ירקות טריים ועוד איזה פרוסת פסטרמה עסיסית או גבינה ריחנית?. ועוד כמה זיתים בצד, מי צריך יותר מזה? אבל רגע מה אני אשים בסנדוויץ'?הרי הלחם/הלחמנייה/הפיתה/ הג'בטה מכילים בתוכם מקום מוגבל ואי אפשר להכיל את כל הרטבים/ירקות/נקניקים/גבינות והכל נראה כל כך טעים.
רק בגלל אפשרויות הבחירה אתם פוחדים שתתבלבלו ושוקלים ללכת על משהו אחר, ופתאום אתם נזכרים שבכלל רציתם לאכול ארוחת צהריים קלילה וסנדוויץ" עשיר יכול להיות מכביד כמו ארוחת ראש השנה
אם כבר ארוחה כבדה, אתם אומרים לעצמכם, חיים רק פעם אחת גם ככה אני לא סובל את העבודה הזו, לפחות אני אפנק את עצמי באיזו ארוחת צהריים כמו שצריך על חשבונם (בתנאי שהם משלמים כמובן) גם במקרה הזה הבחירה לא קלה, לאן תלכו, לתאילנדית החדשה שפתחו, למסעדה הביתית שמגישה אוכל בנדיבות, הבוס שלך אמר שהוא אכל אתמול בצהריים פסטה סוף הדרך באיטלקייה בפינה , או שאולי בכלל תחזרו לילדות ותלכו למקדונלדס הקרוב.
למזלכם אחד הקולגות שלכם נתקף געגועים עזים לאוכל מבית אימא וגרר אתכם למסעדה הביתית, מתאים לכם דווקא, לא צריך להתלבט ועוד נותנים שם שתייה חינם. אתם עומדים מרוצים מעצמכם בתור להגשה ואז מתחילות השאלות: איזו מנה עיקרית תרצה, העוף נופל מעצם סוף הדרך ממליץ לכם הטבח, שמתי שם את התבלין הסודי שלי הוא התבשל כל הלילה. איך הקציצות? אתם שואלים (הוא בטח מנסה להיפטר מהעוף הזה כבר מ12 אתם אומרים לעצמכם) בסדר הוא עונה באדישות. אז תשים לי, אתם אומרים מרוצים מעצמכם שדפקתם אותו.
בתוספת לא תהיה לכם בעיה הרי כבר מאתמול במאסטר-שף אתם מפנטזים על תפוחי אדמה בתנור, אבל לרוטב של הקציצות הרבה יותר מתאים אורז אומר המגיש, אתם חושבים קצת ובסוף זורמים איתו והולכים על האורז, תוך כדי הארוחה חבר שלכם שבחר בדיוק הפוך חופר לכם כמה טעימים העוף ותפוחי האדמה שהוא לקח ואתם שוב חושבים לעצמכם עשיתם את הבחירות הנכונות. בסופו של דבר אתם מנקים את הצלחת ועוד מנגבים את הרוטב עם לחם.
אתם קמים ומתחילים לחזור, בדרך אתם אומרים לעצמכם, וואי איך התפוצצתי? ממחר אני אוכל רק סלט