אני לא התלבטות אני בכלל דילמה!

ישראל, כידוע לכל, היא מדינה רוויית דילמות מוסריות יום-יומיות, אם בתחום הביטחון, הדת, אם ברמת הפרט או הכלל. המילה דילמה, הלקוחה בשמה מן השפה היוונית, זוכה בשנים האחרונות לאור הזרקורים אך לא תמיד בהקשר שעולה בקנה אחד עם הגדרתה. אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר ולשפוך אור על משמעות המילה והשימוש הנכון בה.

אז מהי דילמה?

נתחיל בהגדרה המילונית של אבן שושן:
"דילמה היא ברירה, בחירה בין שני דברים מתנגדים, מצב מסובך וקשה לפתרו".

היום, יותר מתמיד, לאן שלא נסתכל קיים שפע, אין ספור אפשרויות, בכל תחום, לכל מצב, לכל אחד. המבחר העצום גורם לתוצאה ישירה ובלתי נמנעת של התלבטות. איפה נקנה, מה נאכל, מה יותר טוב. אך לא כל התלבטות היא דילמה. דילמה היא מצב בו עומדות בפני אדם (לפחות) שתי דרכי פעולה אפשריות ואף סותרות זו את זו. יש הכרח לבחור באחת מן הדרכים ולא בשתיהן ואין פתרון אחד "מובהק" שהוא ה"נכון". הדילמה היא סוג של אידאל בתחום האמונה, בתחום המוסר או בתחום ההתנהגות אשר מנחה את התנהגותו של האדם במהלך חייו. לכל אחד מאתנו ישנו סולם ערכים ועל מנת ליישם את סולם הערכים הזה אנחנו בוחרים לפעול לאור ערכים שחשובים בעינינו יותר על חשבון ערכים אשר חשובים בעינינו פחות. כאמור, יש מקרים שנעשה שימוש במושג דילמה שלא לצורך, כאשר מדובר למשל בסוגיה של קבלת החלטה, או ביחס למצב שכיח של קשיים בקבלת החלטות (=חוסר החלטיות, מוכר למישהו?) הנובעים לא מתוכן או בעיה ספציפית אלא מתכונה אישיותית.

הרי לכם כמה דגשים שיעזרו לכם לזהות דילמה:

• האם מדובר בבעיה או התלבטות (מצב פסיכולוגי)? דילמה מציגה בעיה שתהיה קיימת גם אם האדם לא מתלבט בדרך הפעולה. בעצם הפעולה האדם מממש ערך כלשהו אפילו אם הוא לא מתכוון או מודע לכך
•  
• דילמה דורשת פתרון מעשי לא תאורטי. הדילמה המוסרית היא מצב מציאותי שדורש הכרעה מעשית ולא מצב תאורטי.
•  
• לדילמה אין פתרון מובהק וחד-משמעי, ולכן ההתמודדות עם דילמות אינה הופכת לתהליך שיגרתי. דילמות נוטות להופיע כמקוטבות, ועלינו יהיה להכריע בין שני הניגודים.

אז בפעם הבאה שתתלבטו אם לצאת מהבית לראות סרט בקולנוע, או להסתפק בדי.וי.די הביתי, דעו לכם, כי זו התלבטות לגיטימית אך זו אינה לא דילמה.